פסק-דין בתיק תא"ק 165957-09 - פסקדין

בפני תביעה כספית ע"ס 216,641 ש"ח, שהגישו א.מ. קובי חברה לבניין וסיטי לנד גרין בע"מ (להלן גם במאוחד- " התובעות"), נגד עו"ד מירה שטרקמן (להלן- " הנתבעת"), וכן הודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת (להלן גם- " שולחת ההודעה") נגד ד.ס. דוד סדן חברה לבניין בע"מ; מר אברהם קובי ומר דוד סדן (להלן גם במאוחד- " הצדדים השלישיים"), כאשר הנושא המרכזי העומד בבסיסן הינו תשלום עבור שירותי תיווך.

א.         מבוא

1.                  ביום 5.5.09 הגישו התובעות, כנגד הנתבעת, כתב תביעה בהליך שכותרתו "סדר דין מקוצר". במסגרת כתב התביעה טענו התובעות, כי הנתבעת לא העבירה לידיהן כספים להן הן זכאיות, בגין דמי תיווך. 

2.                  ביום 17.6.09 הגישה הנתבעת בקשת רשות להגן. 

3.                  בדיון שהתקיים בפני ביום 13.10.09 נקבע, כי ההפרש בין סכום התביעה לסכום אותו התחייבו, על פי הנטען, התובעות לשלם לנתבעת על פי כתב ההתחייבות (כפי שיפורט להלן), עומד על סך של 9,033$ כולל מע"מ. לנתבעת ניתנה רשות להתגונן, חלקה מותנית וחלקה בלתי מותנית: הנתבעת קיבלה רשות להגן מותנית ביחס לסכום שפורט לעיל, כנגד הפקדת סכום זה בקופת בית המשפט. באשר ליתרת הסכום לנתבעת ניתנה רשות להגן באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה. בנוסף לנתבעת הותר לשלוח הודעה לצד שלישי.

4.                  הנתבעת הפקידה את הסך האמור בקופת בית המשפט, ובנוסף הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הצדדים השלישים. 

ב.         טענות הצדדים בתמצית

             טענות התובעות שהועלו במסגרת כתב התביעה

5.                  לטענת התובעות, הן הביאו לקשירתה של עסקה למכירת מקרקעין, הידועים כגוש 7657 חלקה 10 הנמצאים באזור התעשייה ברעננה (להלן- " המקרקעין"), לחברת סיטי וונצ'ר (להלן- " רוכשת המקרקעין").

6.                  לטענת התובעות, במהלך חודש פברואר שנת 2008 הן התקשרו עם חלק מבעלי המקרקעין כמפורט להלן: מ. שיפמן השקעות בע"מ; גוטשלוק אלי; איובי שאול; ר.א.ש וירה בע"מ; מרטוב נכסים בע"מ; שרון משה ומסטשי אברהם ומלכה (להלן- " בעלי המקרקעין"), בהסכמים לשירותי תיווך, במסגרתם התחייבו בעלי המקרקעין לשלם לתובעות דמי תיווך בסך כולל של 43,845$ בתוספת מע"מ, כאשר חלקו הארי בתוך שבעה ימים מיום חתימת הסכם מכר בין בעלי המקרקעין לרוכשת המקרקעין, והיתרה לאחר שבעלי המקרקעין יקבלו אישור על ניכוי מלוא הסכום כהוצאה מן השבח בעסקה (להלן- " הסכמי התיווך"). במסגרת הסכמי התיווך נתנו בעלי המקרקעין לנתבעת, כנאמנה, הוראה בלתי חוזרת לשלם לתובעות את דמי התיווך מתוך כספי הנאמנות שיגיעו אליה עפ"י הסכמי המכר.

7.                  ביום 20.2.08 נחתמו הסכמי המכר בין בעלי המקרקעין לרוכשת המקרקעין (להלן- " הסכמי המכר"). הואיל ודמי התיווך לא שולמו לתובעות, ביום 6.4.08 פנו הן בכתב לבעלי המקרקעין. ביום 8.4.08 השיבה הנתבעת למכתב הדרישה כאמור ששלחו התובעות לאחד מבעלי המקרקעין, ובמסגרת תשובתה הודתה היא בזכאות התובעות לקבלת דמי התיווך על פי הסכמי התיווך, ברם, היא הודיעה, כי כספים אלה, קוזזו על ידה כנגד שכ"ט שהתובעות חייבות לה. ביום 16.4.09 הבהירה הנתבעת, כי תשובתה זו חלה על כל בעלי המקרקעין המיוצגים על ידה. מכל אלה נסללה הדרך להגשת התביעה.

             טענות הנתבעת שהועלו במסגרת בקשת הרשות להגן

8.                  לטענת הנתבעת, התובעות אינן זכאיות לקבלת דמי התיווך, עת המתווכים בעסקת המכר היו דוד סדן (להלן- " סדן") ואבי קובי (להלן- " קובי") ולא התובעות, וכי היא שילמה את דמי התיווך למי שהיו זכאים לקבלם.

9.                  לטענת הנתבעת, במטרה לקדם הסכם בין בעלי המקרקעין לבין קונה אפשרי, הציעו סדן וקובי לשאת בשכר טרחת הנתבעת, מתוך דמי התיווך החלים על המוכרים, ואשר ישולמו על ידי הקונה כחלק מהתמורה. הנתבעת צירפה התחייבות לתשלום שכ"ט הנתבעת ושותפה עו"ד דוד קרצמר (להלן- " עו"ד קרצמר") בסך 35,710$ בתוספת מע"מ, מיום 8.11.07, עליה חתומים סדן וקובי וחברות בשליטתם (להלן- " כתב ההתחייבות"). בנוסף, לטענת הנתבעת, סדן וקובי מסרו לה ולעו"ד קרצמר הוראות בלתי חוזרות לקבל לידם את דמי היזמות מהמוכרים עבור המתווכים. הנתבעת פתחה בבנק חשבונות נאמנות נפרדים עבור לקוחותיה והפקידה בהם את התמורה שהתקבלה מרוכשת המקרקעין. עפ"י התחייבות סדן, קובי והחברות בשליטתם, העבירה הנתבעת את דמי התיווך לחשבון פיקדון לקוחות משרדה ומשכה את שכ"ט ושכ"ט עו"ד קרצמר והפיקה חשבוניות מס לחברות שבשליטת סדן וקובי, בגין תשלום שכ"ט. ביום 20.3.09 החזיר סדן למשרד הנתבעת את החשבונית בצירוף פתק, בו התבקשה הנתבעת לשנות את השם שנרשם על גבי החשבונית לשם אחר- "סיטי לנד גרין בע"מ". הואיל והנתבעת לא הכירה חברה זו (ובהמשך התברר שחברה זו נרשמה רק ביום 25.2.08), התבקש  סדן להמציא מסמך המחאת זכויות לחברת "סיטי לנד גרין בע"מ", ומשמיאן לעשות כן, הוחזרה לו החשבונית כפי שהוצאה מלכתחילה.

10.              לטענת הנתבעת, הסכמי התיווך נחתמו עם סדן, לבקשתו, באמצעות חברת "סיטי לנד בע"מ" ולא באמצעות חברת "סיטי לנד גרין בע"מ". הואיל וחברת "סיטי לנד בע"מ" לא חתמה על הסכמי התיווך וגם לא הוקמה במועד החתימה, התייחסה הנתבעת לחברה שבאמצעותה ניהל סדן את ענייני היזמות והתיווך- "ד.ס. דוד סדן חברה לבניין בע"מ". הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי סדן, במקום להוסיף חתימתו על הסכמי התיווך, מסרם לגורם שלישי, גב' קרסטין הורש, והיא חתמה על הסכמי התיווך ללא הרשאה.

11.              מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי כתב ההתחייבות לא יועד לעסקה ספציפית והוא נחתם במקביל לתחילת ניהול המו"מ עם רוכשת המקרקעין.

12.              כן טוענת הנתבעת, כי התובעות אינן זכאיות לדמי התיווך, כאשר סדן וקובי זכאים לחלק מדמי התיווך, ברם הואיל והם לא המציאו חשבוניות בגין דמי תיווך, פעלה הנתבעת עפ"י הוראות הסכם התיווך, והשיבה את יתרת דמי התיווך לבעלי המקרקעין. כתוצאה מכך סדן וקובי נותרו חייבים שכ"ט לנתבעת ולעו"ד קרצמר.

            טענות שולחת ההודעה שהועלו במסגרת ההודעה לצד שלישי

13.              כאמור שולחת ההודעה הגישה הודעה לצד שלישי, ובמסגרתה חזרה על טענותיה אשר הועלו בבקשת הרשות להגן ובתצהיר שצורף לה, והוסיפה פירוט לטענותיה.